מיכאל (מיקי) מירו

נימוקי ועדת האותות

מיקי מירו משמש כשדר רדיו ב"קול ישראל" מאז 1978. במשך השנים הקפיד כל העת לעסוק בנושאים שבמרכזם הדאגה לאזרח. מיקי ידוע כעיתונאי חד-לשון, שאינו חוסך ביקורת נוקבת ממעצבי מדיניות וממקבלי החלטות, בכל עת שהוא מצא אותם משתמשים לרעה ומנצלים את הקופה הציבורית.

מיקי מירו לא חשש מעולם להביע את דעותיו בגלוי ובשידור. אחד ממוקדי ביקורתו הקבועים היה חשיפה בפומבי של הקשרים בין הון לשלטון, בעיקר כאשר תחקיריו המעולים הצביעו על רכוש הציבור שנגזל ונמכר לאנשי הון במחירים מגוחכים. גילויי השחיתות שאותם חשף לאורך השנים, מהווים ציון דרך ייחודי בחייו המקצועיים של מיקי, עיתונאי מוכשר ואמין לכל הדעות. מראשית ימיו ברדיו ועד עצם היום הזה, מיקי לא סטה מראייתו את השידור הציבורי, כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה".

בשנה האחרונה התמקדה ביקורתו של מיקי בכישלון הממשל ופיקוד העורף, בהגנה על אזרחי צפון הארץ, בעת מלחמת לבנון השניה. לצד הביקורת הנוקבת, הוא הביע - ללא חשש ותוך סיכון אישי ומקצועי - תמיכה בלתי-מסויגת בארגונים החברתיים, שתבעו הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדלים שהתגלו. הוא אף פתח בפניהם את תוכניתו.

כממלא מקום מנהל חטיבת החדשות של "קול ישראל", מיקי מירו המשיך להפיץ את משנתו על חשיבותה של 'החברה האזרחית', כגורם מאזן בין הממשל לבעלי ההון. בשנה החולפת הוא התמקד - בין היתר - בחשיפת מעשים לא תקינים באיגוד העיתונאים ובכך עורר את חמתם של רבים מעמיתיו.

על היותו דוגמה וסמל לעיתונאי נקי כפיים ובר לבב, על היותו לוחם ללא חת למדינה טובה יותר ועל מאבקו בכל ביטויי השחיתות השלטונית, החליטה "ועדת האות" - פה אחד - להעניק את "אות אומץ" לשנת 2007 לעיתונאי מיקי מירו.