ד"ר ירון זליכה

נימוקי ועדת האותות

בשפתו הציורית תאר פעם ד"ר ירון זליכה את מעלליו של אחד מבכירי השלטון בישראל:

ואכן, במהלך השנים האחרונות הפך החשב הכללי של משרד האוצר לעצם תקועה בגרונם של בכירי הממשל ולאויבם של בעלי ההון בישראל. אין פלא שהוא "זכה" לאיומים, לניסיונות הדחה ול"תיקים" שניסו לתפור לו. תקופה מסוימת "זכה" לאבטחה צמודה, עקב איומים על חייו ועל חיי בני משפחתו.

נכון להיום, ירון זליכה עומד בפרץ. הוא ממשיך, ללא חת, להלחם ולהגן על קופת המדינה.

"יש רק שתי אפשרויות, כאשר אתה נמצא בעמדת פקידות בכירה" - אומר ד"ר ירון זליכה - "או שאתה שוחה עם הזרם ונהנה ממנעמי החיים, או לאו. אני בחרתי באפשרות השניה".

אמירה נחרצת זו באה לידי ביטוי באי-כניעה ללחצים, במאבק ללא חת לשמור ולהגן על קופת המדינה ובתביעתו הבלתי-מתפשרת מאישים פוליטיים בכירים, שלא להתערב במינויים בשרות הציבורי. המוטו המדריך ומנחה אותו הוא, כי "מי שאינו חושף לעין השמש את אשר נרקם במחשכים ובאין-רואה, מועל בתפקידו ובאמון שניתן בו".

כמו עמותת אומ"ץ, גם ירון זליכה מתמקד בחשיפת אזורי הדמדומים, שבהם מתרחשת השחיתות האמיתית: בחיבור שבין הון לשלטון. מבחינה זו רואה עצמו ד"ר זליכה כשליחם וכנציגם האמיתי של אזרחי המדינה. באחרונה, הוא הודיע על תכנית למיגור השחיתות במנהל הציבורי. הוא חזר והצהיר מספר פעמים כי הוא מחויב לתכנית זו, וכי אין לו שום כוונה לנטוש אותה או לסגת ממנה.על כל אלה הוא עלול לשלם מחיר בהפסקת שירותו הציבורי.

על היותו "הילד עם האצבע בסכר" לנוכח שיטפון השחיתות, על היותו עובד ציבור מסור וראוי, על היותו אות ומופת לניקיון כפיים ולאומץ לב ציבורי, החליטה "ועדת האות" להעניק את "אות המופת של אומץ" לשנת 2007, לד"ר ירון זליכה

תצלום: דורון טל