חזון עמותת אומ"ץ מגדיר את אחת משאיפותיה "לפעול לרווחתם ולקידומם של תושבי ואזרחי מדינת ישראל". ביסודה של שאיפה זו קיים החשש, כי הגדלת הפערים החברתיים-כלכליים בין שכבות האוכלוסייה השונות, מחריפה את המתחים הקיימים בחברה הישראלית ומחישה תהליכים שהם מסוכנים מאד לחוסנה.

החוליה החלשה ביותר במרקם החברתי בישראל היא אוכלוסיית הנזקקים והתלויים, אלה שכמעט לאף אחד לא אכפת אם הם חיים או מתים. מי שכן "הרימו את הכפפה" והחליטו לעשות 'מעשה' משמעותי בנדון, הם עורכי הדין שרונה וגיל-עד חריש. השניים הקימו כבר ב- 1990 את עמותת "לשובע", שפתחה מסעדה בשכונת שפירא, לנזקקי תל אביב. כל מי שמכיר את האזור הזה יודע שקיים בו הריכוז הגבוה ביותר במדינת ישראל של מסכנים ונזקקים למיניהם: עולים; קשישים; מובטלים; נכים, ועוד רבים כאלה שאין באפשרותם לממן את צרכי מחייתם הבסיסיים. רשת המסעדות התרחבה מאז לעכו, לכרמיאל ולנהריה. במסעדות אלו מקבל כל נזקק באשר הוא, ללא תשלום, ללא שאלות וללא קריטריונים ואישורים, ארוחת צהרים חמה ומזינה. נכון להיום, הרשת מספקת 1,800 ארוחות חמות כל יום, במסעדות, במעונות לדרי רחוב ובמועדוני "קדימה", לנערים ונערות המגיעים מבתים מוכי עוני ומחסור. במסגרת מועדוני הנוער הללו מקבלים הילדים כל יום, כל השנה, מכתה א' ועד לגיוסם לצה"ל, סיוע צמוד בלימודים, חוגי העשרה וחינוך ערכי. בנוסף לפעילות ההזנה, מפעילה העמותה גם רשת מחסנים לחלוקת בגדים "יד שנייה" המחולקים לנזקקים בחינם.

עמותת "לשובע" אינה נתמכת ע"י תקציב עירוני או ממשלתי. כולה ממומנת מתרומות של גורמים עסקיים ופרטיים. העמותה גם נעדרת כל גוון פוליטי. כל חברי העמותה ומנהליה פועלים בהתנדבות מלאה ואינם מקבלים טובות הנאה או שכר כלשהו, בגין פעולתם בעמותה.

על דבקותם ומסירותם רבת השנים למשימה האנושית והייחודית שקיבלו על עצמם, על פועלם הבלתי נלאה למען אלפי נזקקים בכל חלקי הארץ ועל יכולתם המופלאה להפעיל עשרות ומאות מתנדבים במסגרות שונות שבהן פועלת עמותת "לשובע", החליטה "ועדת האות" - פה אחד - להעניק את "אות אומץ" לשנת 2007 לזוג הנפלא שרונה וגיל-עד חריש.